מה שחשוב לדעת
השקעה מוקדמת בסטארט-אפים ישראליים טומנת בחובה סיכונים משמעותיים לצד פוטנציאל לתשואות גבוהות. כ-90% מהסטארט-אפים נכשלים, ולכן חשוב להבין את הסיכונים הכרוכים בכך: אי-ודאות שוק, סיכונים טכנולוגיים, אתגרי צוות, העדר נזילות ודילול אחזקות. אסטרטגיית השקעה מושכלת כוללת פיזור השקעות, בדיקת נאותות מקיפה והבנה עמוקה של התחום בו פועל הסטארט-אפ.
מבוא לעולם ההשקעות בסטארט-אפים ישראליים
ישראל, המכונה "אומת הסטארט-אפ", היא בית לאחת מהסצנות היזמיות התוססות בעולם. עם מספר סטארט-אפים לנפש מהגבוהים בעולם, האקוסיסטם הישראלי מושך משקיעים מקומיים ובינלאומיים המחפשים הזדמנויות עם פוטנציאל תשואה גבוה. אולם, לצד ההזדמנויות המרתקות, תנו לכסף שלכם לעבוד בשבילכם בצורה חכמה דורש הבנה מעמיקה של הסיכונים הכרוכים בהשקעות אלו.
באתר Fiere Expo, אנו מאמינים שהשקעה מושכלת מתחילה בהבנה מעמיקה של הסיכונים והאתגרים. מאמר זה נועד להציג בפניכם תמונה מקיפה של הסיכונים הכרוכים בהשקעה מוקדמת בסטארט-אפים ישראליים, ולספק כלים פרקטיים להערכת הזדמנויות השקעה פוטנציאליות.
השקעה בסטארט-אפ בשלבים מוקדמים (Pre-seed, Seed או סבב A) מציעה פוטנציאל לתשואות גבוהות במיוחד, אך נושאת עמה גם סיכונים גבוהים בהתאם. המשקיע המוקדם נכנס בשלב בו הסטארט-אפ עדיין בתהליך פיתוח המוצר, לפני שהוכיח את עצמו בשוק, ולעתים אף לפני שיש לו לקוחות משלמים.
הסיכונים העיקריים בהשקעה מוקדמת בסטארט-אפים
1. סיכון כישלון גבוה
הסיכון המשמעותי ביותר בהשקעה בסטארט-אפים הוא שיעור הכישלון הגבוה. נתוני התעשייה מראים כי כ-90% מהסטארט-אפים הישראליים נכשלים בתוך 5 השנים הראשונות לפעילותם. בהשקעה מוקדמת, הסיכון גבוה אף יותר, שכן רוב הסטארט-אפים נכשלים בשלבים הראשונים, עוד לפני שהצליחו לגייס סבבי השקעה מתקדמים.
נתונים חשובים
- 90% מהסטארט-אפים הישראליים נכשלים בתוך 5 שנים
- רק 1 מכל 10 סטארט-אפים מגיע לאקזיט משמעותי
- 33% מהסטארט-אפים נכשלים בשל חוסר התאמה לצרכי השוק
- 23% נכשלים בשל בעיות בצוות המייסדים
- 29% נכשלים בשל מחסור במימון
2. אי ודאות שוק
סטארט-אפים בשלבים מוקדמים פועלים לרוב בסביבת אי-ודאות גבוהה. לעתים קרובות, אין עדיין הוכחה ברורה שקיים שוק משמעותי למוצר שהם מפתחים, או שהלקוחות יהיו מוכנים לשלם את המחיר שיצדיק את המודל העסקי. חוסר התאמה בין המוצר לצרכי השוק (Product-Market Fit) הוא אחת הסיבות המרכזיות לכישלון סטארט-אפים.
בישראל, הסיכון מתעצם לעתים בשל נטייתם של יזמים ישראלים להתמקד בפיתוח טכנולוגי מתקדם, לעתים על חשבון הבנה מעמיקה של צרכי השוק הגלובלי. השוק המקומי הקטן מחייב את רוב הסטארט-אפים הישראליים לפנות לשווקים בינלאומיים, מה שמוסיף שכבה נוספת של מורכבות ואי-ודאות.
3. סיכונים טכנולוגיים
רבים מהסטארט-אפים הישראליים מתבססים על טכנולוגיות חדשניות ומורכבות. סיכון משמעותי הוא שהפיתוח הטכנולוגי יתקל בקשיים לא צפויים, יארך זמן רב מהמתוכנן, או שהטכנולוגיה פשוט לא תעבוד כמצופה בסביבת הייצור האמיתית.
בנוסף, בעולם הטכנולוגי המהיר, תמיד קיים הסיכון שטכנולוגיה חדשה תהפוך את הפתרון של הסטארט-אפ למיושן עוד לפני שהגיע לשוק. בישראל, סיכון זה מתעצם לעתים בשל התחרותיות הגבוהה בין סטארט-אפים הפועלים באותם תחומים ומתחרים על אותם משאבים, משקיעים ולקוחות.
4. סיכוני צוות המייסדים
בשלבים מוקדמים, הסטארט-אפ הוא למעשה האנשים שמאחוריו. כישלון ביחסים בין המייסדים, עזיבה של מייסד מפתח, או חוסר יכולת של הצוות להתאים את עצמו לשינויים בשוק או בטכנולוגיה, עלולים להוביל לכישלון הסטארט-אפ כולו.
הסיכון גדל כאשר מדובר ביזמים בתחילת דרכם, ללא ניסיון קודם בהקמת וניהול חברות. בישראל, יש יתרון מסוים בכך שרבים מהיזמים הם יוצאי יחידות טכנולוגיות בצה"ל או בעלי ניסיון בחברות טכנולוגיה גדולות, אך עדיין המעבר ליזמות עצמאית מהווה אתגר משמעותי.
נקודת מבט מקצועית
מניסיוננו ב-Fiere Expo, ההשקעה בצוות המייסדים היא קריטית להצלחה. אנו מעריכים לא רק את הרקע המקצועי של היזמים, אלא גם את יכולתם להתמודד עם כישלונות, את הגמישות המחשבתית שלהם ואת יכולתם לבנות צוות חזק. לעתים קרובות, צוותים שהוכיחו יכולת להסתגל לשינויים ולשנות כיוון (pivot) כשנדרש, מצליחים יותר מאלו שדבקים בתוכנית המקורית גם כשהשוק מראה סימנים אחרים.
5. העדר נזילות
בניגוד להשקעות בשוק ההון, השקעה בסטארט-אפ פרטי היא השקעה לא נזילה. המשקיע אינו יכול למכור את אחזקותיו בכל רגע נתון, וההשקעה בדרך כלל "נעולה" לתקופה ארוכה (5-10 שנים) עד להתרחשות אירוע נזילות כמו אקזיט או הנפקה לציבור.
בישראל, למרות שיעור האקזיטים הגבוה יחסית, עדיין רוב המשקיעים המוקדמים נדרשים לסבלנות רבה. המשמעות היא שכספים המושקעים בסטארט-אפים צריכים להיות כאלה שהמשקיע אינו צפוי להזדקק להם בטווח הקרוב והבינוני.
6. דילול אחזקות
סטארט-אפים טיפוסיים עוברים מספר סבבי גיוס במהלך חייהם. בכל סבב גיוס נוסף, האחזקות של המשקיעים הקיימים מדוללות (אם אינם משתתפים בסבב החדש). כתוצאה מכך, אחוז האחזקה של המשקיע המוקדם בחברה קטן עם הזמן, מה שמשפיע על התשואה הפוטנציאלית שלו.
בסצנת הסטארט-אפים הישראלית, דילול זה יכול להיות משמעותי במיוחד בשל קצב הגיוסים המהיר וסכומי הגיוס ההולכים וגדלים בסבבים מתקדמים. משקיעים מוקדמים צריכים להיות מודעים לכך שהאחזקה הראשונית שלהם עלולה להידלל משמעותית עד לאירוע הנזילות.
7. זמן ארוך לאקזיט
בישראל, משך הזמן הממוצע מהקמת סטארט-אפ ועד לאקזיט נע בין 5-8 שנים. יש לקחת בחשבון שהמשקיע המוקדם צריך להיות מוכן ל"הסגירה" ארוכת טווח של כספו, ללא יכולת לצפות במדויק מתי (ואם בכלל) יקרה אירוע הנזילות.
תקופה זו יכולה להשתנות משמעותית בהתאם לתחום הפעילות – בסקטורים מסוימים כמו סייבר או פינטק האקזיטים עשויים להיות מהירים יותר, בעוד שבתחומים כמו ביוטק או מכשור רפואי הדרך לאקזיט ארוכה יותר.
8. סיכונים רגולטוריים
סטארט-אפים פועלים לעתים קרובות בתחומים חדשניים שהרגולציה לגביהם אינה מוסדרת או נמצאת בתהליכי שינוי. שינויים רגולטוריים עלולים להשפיע באופן דרמטי על המודל העסקי של הסטארט-אפ ואף לחסל אותו לחלוטין.
בישראל, ישנם אתגרים רגולטוריים ייחודיים, במיוחד בתחומים כמו פינטק, פרטיות מידע, סייבר ובריאות דיגיטלית. בנוסף, סטארט-אפים ישראליים המכוונים לשווקים בינלאומיים נדרשים להתמודד עם דרישות רגולטוריות שונות בכל שוק ושוק.
השוואת פרופילי סיכון בהשקעות שונות
| קריטריון | השקעה מוקדמת בסטארט-אפ | השקעה בסטארט-אפ בשלב מתקדם | השקעה במניות בבורסה | השקעה בנדל"ן | השקעה באג"ח ממשלתי |
|---|---|---|---|---|---|
| פוטנציאל תשואה | גבוה מאוד (x10-x100) | גבוה (x3-x10) | בינוני-גבוה (7-15% שנתי) | בינוני (5-10% שנתי) | נמוך (1-3% שנתי) |
| רמת סיכון | גבוהה מאוד | גבוהה | בינונית-גבוהה | בינונית | נמוכה |
| נזילות | נמוכה מאוד | נמוכה | גבוהה | נמוכה-בינונית | בינונית-גבוהה |
| טווח זמן להשקעה | ארוך (5-10 שנים) | בינוני-ארוך (3-7 שנים) | בינוני (2-5 שנים) | ארוך (5+ שנים) | משתנה (1-30 שנים) |
| סיכון לאובדן מלא | גבוה מאוד (90%) | גבוה (50-70%) | נמוך-בינוני | נמוך | נמוך מאוד |
| דילול אחזקות | גבוה מאוד | בינוני | לא רלוונטי | לא רלוונטי | לא רלוונטי |
| יכולת השפעה על ההשקעה | בינונית-גבוהה | נמוכה-בינונית | נמוכה מאוד | גבוהה | אין |
אסטרטגיות להפחתת סיכונים בהשקעה בסטארט-אפים
1. פיזור השקעות
אחת האסטרטגיות היעילות ביותר להפחתת סיכונים היא פיזור ההשקעות. במקום להשקיע סכום גדול בסטארט-אפ אחד, עדיף להשקיע סכומים קטנים יותר במספר סטארט-אפים. גישה זו מכונה לעתים "גישת הפורטפוליו" או "השקעת אנג'ל מקצועית".
לפי מחקרים, משקיעים מוקדמים שהשקיעו בעשרה סטארט-אפים או יותר הגדילו משמעותית את סיכוייהם לתשואה חיובית על פורטפוליו ההשקעות הכולל שלהם. הרעיון הוא שההצלחה הגדולה של סטארט-אפ אחד או שניים יכולה לפצות על הכישלון של שאר ההשקעות.
2. בדיקת נאותות מקיפה
השקיעו זמן ומשאבים בתהליך בדיקת נאותות (Due Diligence) יסודי לפני ההשקעה. בדיקה זו צריכה לכלול:
- הערכת השוק והפוטנציאל העסקי
- ניתוח המוצר והטכנולוגיה
- הערכת צוות המייסדים וההנהלה
- בחינת המבנה המשפטי והפיננסי
- ניתוח התחרות והיתרון התחרותי
- בדיקת קניין רוחני והגנות משפטיות
באקוסיסטם הישראלי, ניתן להיעזר במומחים מקומיים, מנטורים ומשקיעים אחרים לצורך בדיקת נאותות מעמיקה. חברות כמו Fiere Expo מספקות שירותי ייעוץ וליווי למשקיעים המעוניינים לבצע בדיקות נאותות מקצועיות.
3. השקעה בתחומים שאתם מבינים
הימנעו מהשקעה בסטארט-אפים בתחומים שאינם מוכרים לכם. הידע והניסיון שלכם יכולים לסייע לכם להעריך טוב יותר את הסיכויים והסיכונים, ולזהות מגמות וחדשנות אמיתית בתחום. בנוסף, הבנה בתחום תאפשר לכם להוסיף ערך לסטארט-אפ מעבר להשקעה הכספית.
אם אתם מעוניינים להשקיע בתחום שאינו בתחום המומחיות שלכם, שקלו לעשות זאת דרך קרן השקעות המתמחה בתחום זה או בשיתוף עם משקיעים אחרים בעלי ידע רלוונטי.
4. בחירת שלב ההשקעה המתאים לפרופיל הסיכון שלכם
לא כל משקיע מתאים להשקעה בשלבים המוקדמים ביותר. ככל ששלב ההשקעה מוקדם יותר, כך הסיכון גבוה יותר, אך גם פוטנציאל התשואה גבוה יותר. חשבו על פרופיל הסיכון האישי שלכם, על יכולתכם לספוג הפסדים, ועל טווח הזמן שבו אתם מוכנים להשאיר את הכסף מושקע ללא נזילות.
משקיעים בעלי סיבולת סיכון נמוכה יותר יכולים לשקול השקעה בסטארט-אפים בשלבים מתקדמים יותר (סבבי B, C ומעלה), בהם הסיכון נמוך יותר, אך גם פוטנציאל התשואה נמוך יותר.
מהו שיעור ההצלחה של סטארט-אפים ישראליים בהשוואה לעולם?
ישראל ידועה כ"אומת הסטארט-אפ" עם שיעורי הצלחה גבוהים יחסית לממוצע העולמי. בעוד שברמה העולמית כ-90-95% מהסטארט-אפים נכשלים, בישראל הנתונים מעט טובים יותר, עם שיעור כישלון של כ-85-90%. ישראל מובילה גם במספר האקזיטים ביחס לגודל האוכלוסייה, עם ממוצע של כ-80-100 אקזיטים בשנה. הגורמים המשפיעים על שיעור ההצלחה הגבוה יחסית כוללים את מערכת החינוך הטכנולוגית, שירות צבאי ביחידות עילית, תרבות יזמית תומכת, נוכחות של חברות רב-לאומיות רבות, ומערכת אקוסיסטם תומכת עם קרנות הון סיכון, חממות ומאיצים רבים.
איך אוכל לדעת אם צוות המייסדים של סטארט-אפ מבטיח?
הערכת צוות המייסדים היא אחד הקריטריונים החשובים ביותר בהשקעה בסטארט-אפים. חפשו את המאפיינים הבאים: ניסיון קודם בתחום הרלוונטי או בהקמת סטארט-אפים, רקע מקצועי וטכנולוגי חזק (במיוחד בישראל, יוצאי יחידות טכנולוגיות בצה"ל או חברות טכנולוגיה מובילות), צוות מגוון עם יכולות משלימות (טכנולוגיה, עסקים, שיווק), תשוקה ומחויבות לרעיון, יכולת הסתגלות ולמידה מהירה, ויכולת לבנות ולהוביל צוות. בנוסף, שוחחו עם לקוחות, שותפים ומשקיעים קודמים כדי לקבל משוב על צוות המייסדים. יושרה, שקיפות ויכולת לקבל ביקורת הם מאפיינים חשובים נוספים.
מהם הכלים המשפטיים שיכולים להגן על המשקיע המוקדם?
קיימים מספר כלים משפטיים שיכולים לסייע בהפחתת הסיכונים למשקיע המוקדם: הסכמי השקעה מפורטים הכוללים תנאים מגנים (מניות בכורה, זכויות וטו, זכויות העדפה בפירוק), זכויות אנטי-דילול המגנות מפני דילול משמעותי בסבבי גיוס עתידיים, זכויות מידע וגישה המבטיחות שקיפות ודיווחים שוטפים, זכויות הצטרפות למכירה (Tag-along) וזכויות מכירה כפויה (Drag-along), מנגנוני יציאה מוסכמים (זכויות מכירה, זכויות הצטרפות להנפקה), ותנאי השלמת אבני דרך (מילסטונים) להשקעה בשלבים. התייעצות עם עורך דין המתמחה בהשקעות בסטארט-אפים היא קריטית לפני חתימה על הסכם השקעה.
מהם הסקטורים בישראל עם שיעורי ההצלחה הגבוהים ביותר?
בישראל, מספר סקטורים מציגים שיעורי הצלחה גבוהים יחסית: סייבר ואבטחת מידע (ישראל מובילה עולמית עם כ-25% מהשקעות הסייבר העולמיות), פינטק (במיוחד בתחומי ניהול סיכונים, אבטחת מידע פיננסי וטכנולוגיות בלוקצ'יין), טכנולוגיות חקלאיות (אגריטק) המבוססות על מסורת ארוכה של חדשנות חקלאית בישראל, טכנולוגיות בריאות (מכשור רפואי, בריאות דיגיטלית, ביוטק) עם אקוסיסטם תומך של מוסדות מחקר ובתי חולים, וטכנולוגיות רכב אוטונומי ותחבורה חכמה (עם חברות כמו מובילאיי כמודל הצלחה). תחומים אלו נהנים מיתרון תחרותי ישראלי, תשתית מחקר חזקה ומשיכת משקיעים בינלאומיים.
כיצד אפשר להעריך את השווי של סטארט-אפ בשלב מוקדם?
הערכת שווי של סטארט-אפ בשלב מוקדם היא אתגר משמעותי, שכן לרוב אין נתונים פיננסיים מספקים. ניתן להשתמש במספר שיטות: שיטת השוק המשווה (בדיקת עסקאות דומות באותו סקטור), שיטת מכפיל ההכנסות (אם יש הכנסות ראשוניות), שיטת התחזית העתידית (DCF מותאם לסטארט-אפים), שיטת עלות פיתוח (כמה הושקע עד כה + פרמיה), שיטת Berkus (הערכה של נכסים לא מוחשיים), ושיטת ה-Scorecard (השוואה למדדים ממוצעים בתעשייה). בישראל, שווי חברות בשלב ה-Seed נע בדרך כלל בין 3-8 מיליון דולר, אך משתנה משמעותית בהתאם לסקטור, לניסיון הצוות, לחדשנות הטכנולוגית ולפוטנציאל השוק.
שיקולי מיסוי בהשקעה בסטארט-אפים ישראליים
בישראל, השקעה בסטארט-אפים כרוכה בשיקולי מיסוי ייחודיים שיש להכיר. רווחי הון ממכירת מניות בסטארט-אפ (למשל באקזיט) חייבים במס רווחי הון בשיעור של 25% ליחידים (33% למי שהכנסתו השנתית גבוהה מסף מסוים). עם זאת, קיימים מסלולים מיוחדים ותמריצי מס להשקעות בחברות בשלבים מוקדמים.
אחד המסלולים המעניינים הוא "חוק האנג'לים" (סעיף 20 לפקודת מס הכנסה), המאפשר למשקיעים פרטיים בחברות מו"פ בשלבים מוקדמים לדחות את תשלום המס על ההשקעה ולקבל הכרה בהשקעה כהוצאה. חשוב להתייעץ עם יועץ מס לפני ביצוע ההשקעה כדי לבחון את המסלול המיטבי מבחינת מיסוי.
בנוסף, ישנן סוגיות מיסוי הקשורות לאופציות עובדים, הסכמי השקעה מורכבים, והשקעות באמצעות חברות אחזקה. תנו לכסף שלכם לעבוד בשבילכם באופן חכם דורש גם התייחסות להיבטי המיסוי של ההשקעה.
מקורות מידע והערכה של הזדמנויות השקעה בישראל
האקוסיסטם הישראלי מציע מגוון מקורות מידע וכלים להערכת הזדמנויות השקעה בסטארט-אפים:
- פלטפורמות מידע מקומיות כמו Start-Up Nation Central, IVC Research Center ו-Geektime
- רשתות משקיעים ומועדוני אנג'לים כמו Israeli Angels Network ו-TechAviv
- אירועי תעשייה כמו DLD Tel Aviv, כנס Israel Innovation Summit, ו-Fiere Expo Events
- חממות טכנולוגיות ומאיצים כמו 8200 EISP, The Junction, MassChallenge ואחרים
- קבוצות פייסבוק ורשתות חברתיות ייעודיות לאקוסיסטם הסטארט-אפים הישראלי
שימוש במקורות אלו יכול לסייע למשקיעים לזהות הזדמנויות איכותיות, להבין מגמות בשוק, ולהתחבר לשחקנים משמעותיים באקוסיסטם. Fiere Expo מהווה גם כן מקור מידע אמין ועדכני על הזדמנויות השקעה והתפתחויות בסצנת הסטארט-אפים הישראלית.
בנוסף, איפה לקרוא חדשות עסקים אמינות הוא שאלה חשובה למשקיעים. מעבר לאתרים הכלליים, כדאי לעקוב אחר בלוגים של משקיעים מובילים, ניוזלטרים של קרנות הון סיכון, ופרסומים של גופי מחקר המתמחים בשוק הישראלי.
סיכום
השקעה מוקדמת בסטארט-אפים ישראליים מציעה פוטנציאל תשואה גבוה במיוחד, אך כרוכה בסיכונים משמעותיים שיש להבין ולנהל. מאמר זה סקר את הסיכונים העיקריים: שיעור כישלון גבוה, אי ודאות שוק, סיכונים טכנולוגיים, אתגרי צוות, העדר נזילות, דילול אחזקות, זמן ארוך לאקזיט וסיכונים רגולטוריים.
כמשקיעים פוטנציאליים, חשוב שתאמצו אסטרטגיות להפחתת סיכונים כמו פיזור השקעות, ביצוע בדיקת נאותות מקיפה, השקעה בתחומים מוכרים לכם, ובחירת שלב ההשקעה המתאים לפרופיל הסיכון האישי שלכם.
האקוסיסטם הישראלי מציע הזדמנויות השקעה מרתקות, אך הצלחה בהשקעות אלו דורשת ידע, ניסיון וגישה מחושבת. ב-Fiere Expo, אנו מאמינים בחשיבות של מידע מהימן ועדכני ככלי מרכזי בקבלת החלטות השקעה מושכלות.
לסיכום, כשאתם שוקלים השקעה בסטארט-אפ ישראלי בשלב מוקדם, זכרו: הבינו את הסיכונים, פזרו את ההשקעות, ערכו בדיקה מעמיקה, וקבלו החלטות המבוססות על נתונים וניתוח מקצועי ולא רק על התלהבות מרעיון מבריק.
