מה שחשוב לדעת
אג"ח שקלית לטווח בינוני מציעה איזון בין סיכון לתשואה עם משך חיים ממוצע של 2-5 שנים. היא מספקת תשואה צפויה גבוהה יותר מאג"ח קצרות טווח, אך עם פחות תנודתיות מאג"ח ארוכות. המשקיע נהנה מתזרים מזומנים קבוע וידוע מראש, אך חשוף לסיכוני שינויי ריבית ואינפלציה.
מהי אג"ח שקלית לטווח בינוני?
אגרת חוב (אג"ח) שקלית לטווח בינוני היא מכשיר חוב המונפק על ידי ממשלת ישראל, חברות או גופים אחרים, כאשר ההשקעה והתשואה נקובות בשקלים. הטווח הבינוני באג"ח מתייחס למשך החיים הממוצע (מח"מ) של האג"ח, הנע בין שנתיים לחמש שנים. במהלך תקופה זו, המשקיע מקבל תשלומי ריבית תקופתיים (קופונים) בתדירות קבועה, ובסוף התקופה מוחזרת הקרן המושקעת.
כפי שניתן לראות במידע על השקעות, אג"ח שקלית לטווח בינוני מהווה אפיק השקעה פופולרי בקרב משקיעים המחפשים איזון בין יציבות לתשואה. היא ממוקמת בטווח הביניים בין אג"ח קצרות טווח (עד שנתיים), המציעות בטיחות גבוהה אך תשואה נמוכה יחסית, לבין אג"ח ארוכות טווח (מעל חמש שנים), המציעות תשואה פוטנציאלית גבוהה יותר אך עם סיכון גבוה יותר.
נקודת מבט מקצועית
לדעת מומחי FIERE, אג"ח שקלית לטווח בינוני מהווה נכס חשוב בתיק השקעות מאוזן. בעידן של אי-ודאות כלכלית, השילוב של תשואה צפויה ידועה מראש יחד עם רמת סיכון מתונה מאפשר למשקיעים להנות מיציבות יחסית לצד פוטנציאל להכנסה קבועה. ניתוח מגמות הריבית במשק הישראלי מראה כי בתקופות מסוימות, אג"ח לטווח בינוני מציעות את היחס האופטימלי בין סיכון לתשואה.
יתרונות ההשקעה באג"ח שקלית לטווח בינוני
השקעה באג"ח שקלית לטווח בינוני מציעה מספר יתרונות משמעותיים למשקיעים. הכרת יתרונות אלה מאפשרת קבלת החלטות מושכלות יותר בבניית תיק השקעות מאוזן:
תשואה צפויה גבוהה יחסית
אג"ח שקלית לטווח בינוני מציעה בדרך כלל תשואה גבוהה יותר בהשוואה לאפיקי השקעה קצרי טווח כמו מק"מ או פיקדונות בנקאיים. המשקיע מקבל פיצוי בצורת תשואה גבוהה יותר עבור הסכמתו להשקיע לתקופה ארוכה יותר, אך עדיין נהנה מסיכון נמוך יחסית בהשוואה להשקעות ארוכות טווח.
יציבות וודאות
אחד היתרונות המרכזיים של אג"ח שקלית לטווח בינוני הוא היכולת לצפות את תזרים המזומנים העתידי. המשקיע יודע מראש מהם תשלומי הריבית שיקבל ומתי יוחזר סכום הקרן. ודאות זו מאפשרת תכנון פיננסי טוב יותר ומפחיתה את אי-הוודאות הכרוכה בהשקעות אחרות.
נזילות גבוהה יחסית
בניגוד לפיקדונות ארוכי טווח שלעתים קרובות כרוכים בקנסות על משיכה מוקדמת, אג"ח סחירות ניתנות למכירה בשוק המשני בכל עת. גמישות זו מאפשרת למשקיע לממש את ההשקעה לפני מועד הפדיון הסופי אם צרכיו משתנים, או אם הוא מזהה הזדמנויות השקעה אחרות.
גיוון תיק ההשקעות
שילוב אג"ח שקלית לטווח בינוני בתיק ההשקעות תורם לפיזור הסיכונים. אג"ח אלה מתנהגות בדרך כלל באופן שונה ממניות בתקופות של אי-יציבות בשוק, ולכן יכולות לספק איזון ויציבות לתיק ההשקעות הכולל.
הגנה חלקית מפני אינפלציה
למרות שאג"ח שקלית אינה צמודה למדד המחירים לצרכן, התשואה שלה משקפת בדרך כלל את ציפיות האינפלציה בשוק. בסביבת אינפלציה יציבה ונמוכה, אג"ח שקלית לטווח בינוני יכולה להציע תשואה ריאלית חיובית (תשואה הגבוהה משיעור האינפלציה).
נתונים חשובים
- התשואה הממוצעת על אג"ח ממשלתיות שקליות לטווח בינוני בישראל עמדה על כ-3.2% בשנת 2023
- כ-35% מהחיסכון הפנסיוני בישראל מושקע באג"ח ממשלתיות וקונצרניות לטווח בינוני
- בשנת 2023, נפח המסחר היומי הממוצע באג"ח שקליות בבורסה בתל אביב עמד על כ-2.4 מיליארד ש"ח
- המח"מ הממוצע של תיק אג"ח שקלי בינוני עומד על כ-3.8 שנים
סיכונים בהשקעה באג"ח שקלית לטווח בינוני
לצד היתרונות, חשוב להכיר גם את הסיכונים הכרוכים בהשקעה באג"ח שקלית לטווח בינוני. כפי שמציינים מומחים בFIERE – חדשות השקעוות ועסקים, הבנת הסיכונים היא חלק בלתי נפרד מקבלת החלטות השקעה מושכלות:
סיכון ריבית
זהו אחד הסיכונים המרכזיים באג"ח שקלית לטווח בינוני. כאשר הריבית במשק עולה, ערכן של אג"ח קיימות יורד (מחירן בשוק המשני). זאת מכיוון שמשקיעים חדשים יכולים כעת לרכוש אג"ח חדשות בתשואה גבוהה יותר. ככל שהמח"מ של האג"ח ארוך יותר, כך גדלה רגישותה לשינויי ריבית.
לדוגמה, אג"ח עם מח"מ של 4 שנים תושפע יותר מעליית ריבית בהשוואה לאג"ח עם מח"מ של שנתיים. על פי נתוני בנק ישראל, עלייה של 1% בריבית המשק עשויה לגרום לירידה של כ-3.5%-4% בערך אג"ח בעלת מח"מ של 4 שנים.
סיכון אשראי
סיכון זה מתייחס לאפשרות שהמנפיק (חברה או גוף אחר) לא יעמוד בהתחייבויותיו לתשלום הריבית או החזר הקרן. באג"ח ממשלתיות הסיכון נמוך מאוד, אך באג"ח קונצרניות הסיכון גבוה יותר ומשתנה בהתאם לאיתנות הפיננסית של החברה המנפיקה.
חברות דירוג האשראי כמו "מעלות" ו"מידרוג" מדרגות את האג"ח על פי רמת הסיכון, כאשר AAA מייצג את רמת הסיכון הנמוכה ביותר. ככל שהדירוג נמוך יותר, התשואה המוצעת גבוהה יותר כפיצוי על הסיכון הגבוה יותר.
סיכון אינפלציה
בניגוד לאג"ח צמודות מדד, אג"ח שקליות אינן מוגנות מפני אינפלציה. אם האינפלציה בפועל תהיה גבוהה מהציפיות בעת רכישת האג"ח, התשואה הריאלית (בניכוי אינפלציה) עלולה להישחק ואף להיות שלילית.
לדוגמה, אג"ח שקלית המציעה תשואה נומינלית של 3% בשנה, תניב תשואה ריאלית של רק 1% אם האינפלציה תעמוד על 2%. אם האינפלציה תזנק ל-4%, התשואה הריאלית תהיה שלילית (-1%).
סיכון נזילות
למרות שאג"ח סחירות ניתנות למכירה בשוק המשני, ייתכנו מצבים של חוסר נזילות בשוק, במיוחד בעתות משבר. אג"ח של חברות קטנות או אג"ח בהיקפי הנפקה קטנים עלולות לסבול מסחירות נמוכה, מה שעלול להקשות על מכירתן במחיר הוגן.
סיכון מח"מ
המח"מ (משך חיים ממוצע) משקף את רגישות האג"ח לשינויי ריבית. ככל שהמח"מ גבוה יותר, כך האג"ח רגישה יותר לשינויי ריבית. באג"ח לטווח בינוני, המח"מ גבוה יחסית לאג"ח קצרות, מה שמגביר את החשיפה לתנודתיות המחיר בתגובה לשינויי ריבית.
כיצד לבחור אג"ח שקלית לטווח בינוני?
בחירת אג"ח שקלית לטווח בינוני מחייבת ניתוח מעמיק של מספר פרמטרים. הבחירה הנכונה יכולה להשפיע משמעותית על התשואה הסופית ורמת הסיכון. להלן הגורמים המרכזיים שיש לשקול:
בחינת דירוג האשראי
דירוג האשראי הוא אחד הפרמטרים החשובים ביותר בבחירת אג"ח. הוא משקף את הערכת חברות הדירוג לגבי יכולת הפירעון של המנפיק. באג"ח ממשלתיות, הסיכון נמוך מאוד, אך באג"ח קונצרניות יש לשים לב לדירוג.
בישראל, אג"ח בדירוג השקעה (Investment Grade) הן אלו המדורגות BBB- ומעלה. אג"ח המדורגות מתחת לרמה זו נחשבות לספקולטיביות יותר ומכונות "אג"ח זבל" (Junk Bonds). ככלל, מומלץ למשקיעים שמרניים להתמקד באג"ח בדירוג A ומעלה.
ניתוח התשואה לפדיון
התשואה לפדיון (Yield to Maturity – YTM) היא המדד המרכזי להשוואה בין אג"ח שונות. זוהי התשואה השנתית הצפויה אם האג"ח מוחזקת עד למועד הפדיון הסופי, בהנחה שכל תשלומי הריבית מושקעים מחדש באותה תשואה.
חשוב להשוות את התשואה לפדיון לאלטרנטיבות השקעה אחרות ברמת סיכון דומה, וכן לבחון את הפער בין התשואה של האג"ח לבין ריבית חסרת הסיכון (כמו תשואת אג"ח ממשלתית לאותה תקופה). פער זה, המכונה "מרווח" (Spread), מייצג את הפיצוי הנוסף עבור הסיכון הגלום באג"ח.
הערכת המח"מ (משך חיים ממוצע)
המח"מ משקף את משך הזמן הממוצע עד לקבלת כל התשלומים מהאג"ח (קרן וריבית). הוא גם מדד לרגישות האג"ח לשינויי ריבית – ככל שהמח"מ גבוה יותר, כך האג"ח רגישה יותר לשינויים בריבית.
בבחירת אג"ח לטווח בינוני, יש להתאים את המח"מ לציפיות לגבי שינויי ריבית עתידיים ולאופק ההשקעה. אם צפויה ירידת ריבית, כדאי לשקול אג"ח עם מח"מ גבוה יותר, ולהיפך אם צפויה עליית ריבית.
| קריטריון | אג"ח ממשלתית שקלית | אג"ח קונצרנית שקלית |
|---|---|---|
| רמת סיכון | נמוכה מאוד | בינונית עד גבוהה (תלוי בדירוג) |
| תשואה צפויה | נמוכה יחסית | גבוהה יותר (פיצוי על הסיכון) |
| נזילות | גבוהה מאוד | משתנה (תלוי בהיקף ההנפקה ובמנפיק) |
| מיסוי | 25% על רווחי הון ו-15% על הריבית | 25% על רווחי הון ו-15-25% על הריבית |
| רגישות לריבית | בינונית (תלוי במח"מ) | בינונית עד גבוהה (תלוי במח"מ ובמרווח) |
| מינימום השקעה | נמוך יחסית | משתנה (בדרך כלל גבוה יותר) |
| פיזור סיכונים | נמוך (מנפיק יחיד) | אפשרות לפיזור בין מנפיקים שונים |
בחינת תנאי האג"ח
תנאי האג"ח כוללים את שיעור הריבית (קופון), תדירות תשלומי הריבית (בדרך כלל פעם בשנה או פעמיים בשנה), ומועד הפדיון הסופי. בנוסף, יש לבדוק אם קיימות אופציות מיוחדות כמו אפשרות פדיון מוקדם (Call Option) או המרה למניות.
אג"ח עם אופציית Call מאפשרת למנפיק לפדות את האג"ח לפני מועד הפדיון הסופי, בדרך כלל כאשר הריבית בשוק יורדת. אופציה זו עשויה להגביל את פוטנציאל העלייה במחיר האג"ח, ולכן משקיעים מצפים לקבל פיצוי בצורת תשואה גבוהה יותר.
ניתוח נזילות והיקף המסחר
נזילות היא יכולתו של המשקיע למכור את האג"ח במהירות ובמחיר הוגן. אג"ח עם נזילות נמוכה עלולות לסבול מפערי מחיר גדולים בין הקנייה למכירה (Bid-Ask Spread), מה שעלול לפגוע בתשואה הסופית.
ניתן להעריך את הנזילות על פי היקף המסחר היומי, שווי השוק של הסדרה, ומספר העסקאות. בדרך כלל, אג"ח ממשלתיות ואג"ח של חברות גדולות נהנות מנזילות גבוהה יותר.
מהי ההבדל בין אג"ח שקלית לאג"ח צמודת מדד?
אג"ח שקלית היא אגרת חוב שהקרן והריבית שלה נקובות בשקלים ואינן מושפעות משינויים במדד המחירים לצרכן. לעומתה, באג"ח צמודת מדד, הקרן והריבית צמודות לשינויים במדד המחירים לצרכן, כך שהן מתעדכנות בהתאם לאינפלציה. אג"ח שקלית מתאימה יותר בסביבת אינפלציה נמוכה או יורדת, כאשר המשקיע מעוניין בוודאות לגבי התשלומים העתידיים בשקלים. לעומת זאת, אג"ח צמודת מדד מתאימה יותר בסביבת אינפלציה עולה, כאשר המשקיע מעוניין בהגנה מפני שחיקת ערך הכסף. בשנים האחרונות, עם התנודתיות באינפלציה בישראל, המשקיעים נדרשים לשקול בקפידה את הבחירה בין שני סוגי האג"ח בהתאם לציפיות האינפלציה ולהעדפות האישיות.
איך משפיעה עליית ריבית בנק ישראל על אג"ח שקלית לטווח בינוני?
עליית ריבית בנק ישראל משפיעה לרוב באופן שלילי על מחירי אג"ח שקלית לטווח בינוני, ומידת ההשפעה תלויה במח"מ של האג"ח. כאשר הריבית במשק עולה, התשואות על אג"ח חדשות עולות גם הן, מה שהופך את האג"ח הקיימות (בעלות תשואה נמוכה יותר) לפחות אטרקטיביות. כתוצאה מכך, מחירי האג"ח הקיימות יורדים כדי לשקף את התשואה החדשה בשוק. לדוגמה, עליית ריבית של 0.25% יכולה להוביל לירידה של כ-1% במחיר אג"ח עם מח"מ של 4 שנים. משקיעים המחזיקים באג"ח עד לפדיון לא יושפעו מירידת המחיר, אך אלו המתכננים למכור לפני הפדיון עשויים לספוג הפסד הון. באופן היסטורי, בישראל נצפתה ירידה ממוצעת של 0.8-1.2% במדדי אג"ח ממשלתיות שקליות לטווח בינוני בתגובה לעליית ריבית של 0.25%.
מהם היתרונות המיסויים בהשקעה באג"ח שקלית?
השקעה באג"ח שקלית בישראל מציעה מספר יתרונות מיסויים. ראשית, הריבית המתקבלת מאג"ח ממשלתיות שקליות ממוסה בשיעור של 15% בלבד, לעומת 25% על ריבית מאג"ח קונצרניות (אלא אם המשקיע הוא בעל שליטה בחברה). שנית, ההשקעה באג"ח מאפשרת דחיית מס – המס על עליית ערך האג"ח משולם רק בעת המכירה או הפדיון, ולא על רווח "על הנייר". שלישית, הפסדי הון מאג"ח ניתנים לקיזוז כנגד רווחי הון אחרים באותה שנת מס, וניתן גם לקזז הפסדים מועברים משנים קודמות. רביעית, משקיעים יכולים לתכנן את עיתוי המכירה כדי לנצל שנות מס שונות, ובכך לאופטימיזציה של חבות המס. יתרון נוסף קיים למשקיעים מוסדיים (כמו קרנות פנסיה) שנהנים מפטור ממס על ההשקעה באג"ח. חשוב לציין שחוקי המס משתנים מעת לעת, ולכן מומלץ להתייעץ עם יועץ מס לפני קבלת החלטות השקעה המבוססות על שיקולי מס.
האם כדאי להשקיע באג"ח שקלית לטווח בינוני בתקופת אינפלציה?
השקעה באג"ח שקלית לטווח בינוני בתקופת אינפלציה דורשת שיקול דעת מעמיק. בניגוד לאג"ח צמודות מדד, אג"ח שקליות אינן מספקות הגנה מפני אינפלציה, ולכן התשואה הריאלית (בניכוי אינפלציה) עלולה להישחק או אף להיות שלילית אם האינפלציה גבוהה מהתשואה הנומינלית. עם זאת, אם התשואה על האג"ח השקלית גבוהה משמעותית מציפיות האינפלציה לתקופה הרלוונטית, עדיין ניתן להשיג תשואה ריאלית חיובית. בתקופות של אינפלציה גבוהה בישראל (מעל 3-4% שנתי), אג"ח צמודות מדד בדרך כלל מניבות תוצאות טובות יותר. לעומת זאת, בתקופות של אינפלציה מתונה או מתמתנת, אג"ח שקליות עשויות להיות עדיפות. חשוב גם לשקול את הציפיות לגבי שינויי ריבית – בתקופות אינפלציוניות, הבנק המרכזי עשוי להעלות ריבית, מה שיכול להשפיע לרעה על מחירי האג"ח. בסופו של דבר, פיזור ההשקעות בין אג"ח שקליות וצמודות מדד יכול לספק איזון טוב בתקופות של אי-ודאות לגבי האינפלציה העתידית.
מה ההבדל בין השקעה ישירה באג"ח לבין השקעה דרך קרנות נאמנות?
ההבדל בין השקעה ישירה באג"ח לבין השקעה דרך קרנות נאמנות מתבטא במספר היבטים מרכזיים. בהשקעה ישירה, המשקיע בוחר בעצמו את האג"ח הספציפיות, קובע את אופק ההשקעה, ויכול להחזיק באג"ח עד לפדיון ללא חשיפה לתנודתיות המחיר. עם זאת, נדרש הון התחלתי גבוה יחסית ליצירת פיזור, וכן ידע וזמן לניתוח וניהול ההשקעה. לעומת זאת, קרנות נאמנות מציעות פיזור אוטומטי בין מגוון אג"ח, ניהול מקצועי, וסכום השקעה התחלתי נמוך (החל מאלפי שקלים בודדים). החסרונות העיקריים של קרנות הנאמנות הם דמי הניהול השוטפים (בדרך כלל 0.5%-1.5% שנתי) שמפחיתים מהתשואה, חוסר שליטה על בחירת האג"ח הספציפיות, וחשיפה לתנודתיות ביחידות הקרן גם אם המשקיע מתכנן להחזיק לטווח ארוך. מבחינת מיסוי, בהשקעה ישירה המס על הריבית משולם באופן שוטף, ועל רווחי ההון רק בעת המכירה, בעוד שבקרנות נאמנות המס משולם באופן אוטומטי בעת חלוקת רווחים או מכירת יחידות. משקיעים בתחילת דרכם, או כאלה עם סכומי השקעה קטנים, עשויים להעדיף קרנות נאמנות, בעוד שמשקיעים מנוסים עם סכומים גדולים יותר עשויים להעדיף השקעה ישירה.
אסטרטגיות השקעה באג"ח שקלית לטווח בינוני
קיימות מספר אסטרטגיות השקעה נפוצות באג"ח שקלית לטווח בינוני, המותאמות למטרות שונות ולפרופילי סיכון שונים. הבחירה באסטרטגיה המתאימה תלויה בציפיות המשקיע לגבי תנאי השוק, אופק ההשקעה, ומטרות פיננסיות:
אסטרטגיית "קנה והחזק" (Buy and Hold)
זוהי האסטרטגיה המסורתית והפשוטה ביותר. המשקיע רוכש אג"ח ומחזיק בהן עד למועד הפדיון הסופי, נהנה מתשלומי הריבית התקופתיים ומהחזר הקרן בסוף התקופה. יתרונותיה: ודאות לגבי התשואה, אין צורך בניטור שוטף, ואין חשיפה לתנודתיות המחיר בשוק המשני.
אסטרטגיה זו מתאימה למשקיעים המחפשים הכנסה קבועה וצפויה, ואין להם צורך בנזילות מיידית של ההשקעה. היא גם חוסכת עמלות מסחר חוזרות ומצמצמת את הצורך בקבלת החלטות השקעה תכופות.
אסטרטגיית הסולם (Laddering)
אסטרטגיית הסולם מבוססת על פיזור ההשקעה באג"ח עם מועדי פדיון שונים. לדוגמה, משקיע עשוי לחלק את ההשקעה באופן שווה בין אג"ח לשנתיים, שלוש, ארבע וחמש שנים. כאשר האג"ח הקצרה ביותר נפדית, התמורה מושקעת באג"ח חדשה לחמש שנים, וכך הלאה.
יתרונות האסטרטגיה: פיזור סיכון הריבית, זרם מזומנים קבוע בעקבות פדיונות תקופתיים, והגמישות לנצל שינויים בסביבת הריבית. חסרונה העיקרי הוא התשואה הנמוכה יותר בהשוואה להשקעה מלאה באג"ח ארוכות יותר בסביבת ריבית יורדת.
אסטרטגיית "התאמת מח"מ" (Duration Matching)
אסטרטגיה זו מבוססת על התאמת המח"מ של תיק האג"ח לאופק ההשקעה של המשקיע. למשל, משקיע עם צורך בכספים בעוד ארבע שנים יבנה תיק אג"ח עם מח"מ של ארבע שנים.
היתרון המרכזי של אסטרטגיה זו הוא צמצום סיכון הריבית – גם אם שערי הריבית משתנים במהלך תקופת ההשקעה, השפעתם על התשואה הסופית מינימלית אם האג"ח מוחזקות עד לנקודת היעד. חיסרון האסטרטגיה הוא חוסר הגמישות להגיב לשינויים משמעותיים בתנאי השוק.
אסטרטגיית "רכיבה על העקום" (Riding the Yield Curve)
אסטרטגיה זו מנצלת את העובדה שבדרך כלל (אך לא תמיד) עקום התשואות הוא עולה – כלומר, אג"ח ארוכות טווח מציעות תשואה גבוהה יותר מאג"ח קצרות טווח. המשקיע רוכש אג"ח לטווח ארוך יותר מאופק ההשקעה המתוכנן, ומוכר אותן לפני הפדיון.
לדוגמה, משקיע עם אופק של שנתיים עשוי לרכוש אג"ח לחמש שנים ולמכור אותה כעבור שנתיים, כשהיא הופכת לאג"ח לשלוש שנים. אם עקום התשואות נשאר יציב, המשקיע ייהנה מהתשואה הגבוהה יותר של האג"ח הארוכה, וגם מעליית ערך הנובעת מהתקצרות הטווח לפדיון.
יתרונה של האסטרטגיה הוא פוטנציאל לתשואה גבוהה יותר, אך היא חושפת את המשקיע לסיכון של שינויים בעקום התשואות ולסיכון ריבית גבוה יותר.
השוואה בין אג"ח שקלית לאפיקי השקעה אחרים
כדי לקבל החלטת השקעה מושכלת, חשוב להשוות את אג"ח שקלית לטווח בינוני לאפיקי השקעה אחרים. כל אפיק מציע יחס שונה בין סיכון לתשואה ומתאים למטרות השקעה שונות:
אג"ח שקלית לעומת פיקדונות בנקאיים
פיקדונות בנקאיים נחשבים לאפיק השקעה בטוח מאוד, עם סיכון מינימלי לקרן. בישראל, פיקדונות עד לסכום של 100,000 ש"ח מוגנים על ידי המדינה. עם זאת, התשואה על פיקדונות בדרך כלל נמוכה משמעותית מהתשואה על אג"ח שקלית לטווח בינוני.
יתרון נוסף של אג"ח על פני פיקדונות הוא הנזילות – אג"ח סחירות ניתנות למכירה בכל עת, בעוד שמשיכה מוקדמת מפיקדון לזמן קצוב כרוכה בדרך כלל בקנסות. מצד שני, פיקדונות מציעים ודאות מלאה לגבי התשואה, ללא חשיפה לתנודתיות מחירים.
אג"ח שקלית לעומת אג"ח צמודת מדד
ההבדל המרכזי בין אג"ח שקלית לאג"ח צמודת מדד הוא ההגנה מפני אינפלציה. באג"ח צמודת מדד, הקרן והריבית מתעדכנות בהתאם לשינויים במדד המחירים לצרכן, כך שהמשקיע מוגן מפני שחיקת ערך הכסף.
אג"ח שקלית מתאימה יותר בסביבת אינפלציה נמוכה או יורדת, כאשר התשואה הנומינלית גבוהה מהאינפלציה הצפויה. לעומת זאת, אג"ח צמודת מדד מתאימה יותר בסביבת אינפלציה גבוהה או עולה. בשנים האחרונות, עם התנודתיות באינפלציה בישראל, רבים מהמשקיעים בוחרים לפזר את ההשקעה בין שני סוגי האג"ח.
אג"ח שקלית לעומת מניות
מניות מציעות פוטנציאל לתשואה גבוהה יותר בטווח הארוך, אך עם תנודתיות גבוהה משמעותית ואפשרות להפסדים ניכרים בטווח הקצר והבינוני. לעומתן, אג"ח שקלית מציעה יציבות גבוהה יותר ותזרים מזומנים צפוי, אך עם פוטנציאל תשואה נמוך יותר.
מבחינה היסטורית, התשואה הממוצעת על מניות בישראל עמדה על כ-8-10% בשנה בטווח הארוך, לעומת כ-3-5% באג"ח שקליות לטווח בינוני. עם זאת, מדד התנודתיות (סטיית תקן) של מניות גבוה פי 2-3 מזה של אג"ח.
שילוב של מניות ואג"ח בתיק ההשקעות מאפשר פיזור סיכונים יעיל, כאשר היחס ביניהם תלוי בפרופיל הסיכון של המשקיע, גילו, ואופק ההשקעה שלו.
אג"ח שקלית לעומת נדל"ן
השקעה בנדל"ן מציעה יתרונות של נכס מוחשי, פוטנציאל להכנסה שוטפת (שכר דירה) ולעליית ערך בטווח הארוך. עם זאת, השקעה בנדל"ן דורשת הון התחלתי גבוה, כרוכה בעלויות עסקה משמעותיות (מס רכישה, תיווך), ומאופיינת בנזילות נמוכה מאוד.
לעומת זאת, אג"ח שקלית מציעה נזילות גבוהה, סכומי השקעה גמישים, ואינה דורשת ניהול שוטף. ההשקעה באג"ח גם מאפשרת פיזור קל יותר של הסיכון בהשוואה לנדל"ן, שבו בדרך כלל ההשקעה מרוכזת במספר נכסים מצומצם.
סיכום
השקעה באג"ח שקלית לטווח בינוני מהווה אפיק חשוב בבניית תיק השקעות מאוזן. היא מציעה שילוב של תשואה סבירה, סיכון מתון, ונזילות טובה – תכונות המתאימות למגוון מטרות פיננסיות, במיוחד לחיסכון לטווח בינוני.
היתרונות המרכזיים של אג"ח שקלית לטווח בינוני כוללים תשואה צפויה גבוהה יותר מאשר באפיקים קצרי טווח, יציבות וודאות לגבי תזרים המזומנים, ונזילות טובה בהשוואה להשקעות ארוכות טווח. עם זאת, יש לקחת בחשבון את הסיכונים, ובראשם סיכון הריבית, סיכון האשראי, וסיכון האינפלציה.
בבחירת אג"ח שקלית לטווח בינוני, יש לשקול מגוון פרמטרים: דירוג האשראי, התשואה לפדיון, המח"מ, תנאי האג"ח, והנזילות. כמו כן, חשוב להתאים את אסטרטגיית ההשקעה למטרות האישיות ולפרופיל הסיכון.
שילוב של אג"ח שקלית לטווח בינוני עם אפיקי השקעה אחרים – כמו אג"ח צמודות מדד, מניות, ונדל"ן – מאפשר בניית תיק השקעות מאוזן המותאם לצרכים האישיים. פיזור נכון של ההשקעות מפחית את הסיכון הכולל ומגדיל את הסיכוי להשגת היעדים הפיננסיים בטווח הארוך.
לסיכום, אג"ח שקלית לטווח בינוני היא כלי השקעה חיוני בארגז הכלים של המשקיע הישראלי. עם הבנה נכונה של היתרונות, הסיכונים, והאסטרטגיות השונות, ניתן לנצל אפיק זה להשגת תשואה סבירה תוך שמירה על רמת סיכון מבוקרת.
למידע נוסף ומעמיק על השקעות באג"ח ואפיקי השקעה אחרים, מומלץ לבקר באתר FIERE, המציע תכנים עדכניים ומקצועיים בתחום ההשקעות והכלכלה.
